מבינות בת שבע

יום חמישי. השעה רבע לשתיים עשרה בלילה…
הסיפור הזה מתחיל דרמטי כמו כל סיפור מתח אחר:)

מייל קופץ לתיבת הדואר שלי.
'נעמי יש מצב לעבודה? צריך להיות מודפס מחר בבוקר'

כמה חישובים קטנים (מתי אשטוף, מתי בכלל אארגן לשטיפה,
מה מכל המרוץ אפשר לדחות למחר, מה השעה בה אקום מחר—)
ו-בסדר שולחת תשובה חיובית השמורה ללילות מלאי השראה כמו החמישי הזה.
אז מה העבודה? סמינר בנות בת שבע בפרויקט חדש "מבינות בת שבע", שיעורים קטנים, 6 בנות +מורה
על כל נושא שקבוצת הבנות אוהבת לשמוע. טקסט בוורד ולוגו סמינר. וזהו. ככה קיבלתי את זה:

"לוגו של הסמינר- עם שינוי מבנות בת שבע-ל-מבינות בת שבע.

יש לך שאלות שהיית רוצה לשאול ולא הי הלך מתי?
יש נושאים שמעניינים אותך והיית רוצה להעשיר את הידע שלך בהם?
מעניין אותך שיח בוגר ופתוח במתכונת קצת אחרת?
את חושבת, מתעניינת, אוהבת להרחיב אופקים…
אמונה, השקפה, אמון, תקשורת ,רגשות, חברות, שיתוף…
אם את בוגרת ונבונה ורוצה לשמוע ולהשמיע
את מוזמנת להצטרף"לקבוצות השיח" שלנו
שיתקיימו בעז"ה "במתכונת קורונה" בטוחה ומצומצמת.
הרישום פתוח לכל אחת ואחת מכן!
כדי לאפשר שיח פורה ומעשיר ,הקבוצות יהיו אוטרוגניות ומשולבות מכל הכיתות.
את מוזמנת להירשם אצל המחנכת שלך.
פרטים מדויקים בהמשך בהתאם למצב בשלוחה 6
בקו המידע של הסמינר 073-3211671"

מה עושים. אין הרבה זמן. זה אמור להיות מוכן עוד שבע שעות
ואני צריכה להספיק לישון בלילה…

אהםםם.
טוב אז אני חושבת איך נביע את זה הכי טוב. מה התמונה שהכי תתאים?
אני מדמיינת את הסיטואציה. מה יש שם בעצם? חדר, שש כסאות אוירה של שיתוף וחום.
טובבב. "שיתוף וחום" לא מביאים לי רעיון.
בנתיים אני מחפשת תמונה של מעגל כסאות. לא מצאתי הרבה יפים. הכי התאים לי  זה:

פותחת את הפורמט הרצוי בפוטושופ.
מדביקה ת'תמונה בחלק העליון.
זה אמור לדבר לבנות. כרגע זה לא.
תלת מימד יעשה את זה. מדבר לבנות. ככה נראה לי…
מנסה להניח את הכסאות על במת תלת מימד עגולה.
שמה בינתיים רק בשיטת שילוב לבדוק עם זה עובד.
אח. נס שלא ישבתי לגזור את את הכסאות.

זה נראה בית משפט:(
גרוע.
הבנתי מה מפריע לי.
החדר הזה קודר.
הוא עונה רק להגדרת "מעגל כסאות"
חום-אין. שיתוף-אין.
אז מחממים.
מנסה להוסיף כתום בשיטת שילוב.
יואו איזה חום. אי אפשר לשבת בחום הזה…
אולי ורוד או סגול-שיתוף.
מנסה, התוצאה יותר בכיוון חדר בנות.
זה השלב שבדרך כלל אני אומרת "המשך יבוא"
ושמה את עצמי על מצב שינה, ואת המחשב-בכיבוי.
אבל אין לי את הלוקסוס לעשות את זה.
כי השעה אחת בלילה. צריך את זה לשבע בבוקר ואני צריכה גם לישון.
אין מה לעשות.
ממשיכים.
אולי שילוב של חום וקור ושיתוף ולויד'ת מה?
על הדרך מוסיפה קצת בועות דיבור בתלת מימד. התלת מימד היחיד שהיה קשור…
וגם ענן ללוגו.
מה. זה. הדבר. הזה.

לא זה.
לא הכיוון.
אז מה כן?
נזכרת שפעם אמרתי שאני לא אוהבת את המודעות שזה תמונה על חצי עמוד-ומתחת מלל.
מרגישה שזה מקובע.
לא פורץ. לא מיוחד. לא אוהבת את זה.
אז למה אני עושה את זה?
כי השעה שתיים בלילה….:(
דף חדש.
אולי חצי לאורך יהיה טוב יותר. פחות מרובע.
מצויין. אפרסק זה טוב לבנות. משהו מתחיל להתבשל. שתיים וחצי בלילה.
מצאתי גם את התמונה הזו.

הזהב יהפוך לזהב אדום.
מצויין. יותר טוב. לדעתי…

את התכלת דגמתי מהלוגו.
מדהים. הגריד קרא לי חזק. אז הבאתי אותו.
הוא עשה את זה יותר טוב.
יותר מדויק.

עכשיו טיפול במלל.
לוקחת לאינדיזיין.
מוסיפה את המלל.  הרבה שורות. צריך לבדל. טיפול בלידינג, הדגשה של מה שצריך.

מצחיק. מאוד.
מה זה?
הרסתי הכל.
ימין יפה. שמאל —-. גם אם הייתי חושבת ללכת לכזה דבר, בגלל התמונה-הייתי מתחרטת.
יש כאן בעיה.
מה הבעיה? צריך לחשוב. השעה 3. השעון לא מפרגן לי.
ואז רחמו עלי מהשמים ושמתי לב—
כותרת. אין. איך יכול להיות?
עכשיו אני בבעיה אמיתית.
הלקוחה כבר באמצע החלום השביעי.
אז אמציא משו. ואם היא לא תאהב ולא תרצה?
ב7 כנראה שאהיה ישנה לפי השעה עכשיו…
אז מה עושים? צריך יצירתיות.
לקחת משהו ממצבור המילים האלו ולהפוך אותו לכותרת….
מה הכי מזמין?
המילים: "את מוזמנת"
יופי. יש כותרת.
ועדין… הטקסט הזה… בתור תלמידה לא הייתי יושבת לקרוא אותו.
אז מה כן?
לוקחים מילים שמים בויזואל.

וואו איזו אוירה.
איזה כיף זה עשה לכסאות ולכדורים.
כיף לקרוא את זה עכשיו. תודו.

ההברקות עשו לי כיף.
כנראה שעברה לי העייפות.
נשארו עכשיו רק 3 שורות מעצבנות שצריך לחשוב מה עושים איתם.
הרישום פתוח לכל אחת ואחת מכן! כדי לאפשר שיח פורה ומעשיר,
הקבוצות יהיו אוטרוגניות ומשולבות מכלהכיתות.
את מוזמנת להירשם אצל המחנכת שלך.
את האמת שנמאס לי קצת מאייקונים. השבוע השתמשתי איתם הרבה.
כשורות אני לעולם לא אשים אותם, במיוחד אחרי כל הטקסט שלמעלה….
לרוחב אפשרי. בתוך מסגרת. שיהיה כתשובה לקשתות שם.
אההם… עוד לא. משעמם מידי. לא מזמין לקרוא.
הרגשתי שחייבת לשבור.
איזה כיף לשבור. תראו מה יצא.

וכמובן שהכל יושב על אדון פיבונאצי…